פזילה לא קבועה היא מצב שבו העיניים אינן מיושרות באופן קבוע. בניגוד לפזילה קבועה, שבה הסטייה נוכחת כל הזמן, בפזילה לא קבועה הסטייה מופיעה ונעלמת לסירוגין. אדם הסובל מפזילה לא קבועה יכול לעיתים לשמור על יישור תקין של העיניים ולעיתים אחת העיניים "בורחת" לכיוון אחר. בואו נראה למה זה קורה ואיך אפשר לזהות זאת.
מהי פזילה לא קבועה?
הסימנים הקליניים האופייניים לפזילה לא קבועה כוללים תלונות על עייפות עיניים, כאבי ראש לאחר מאמץ ויזואלי ממושך, קושי בהתמקדות, במיוחד בעת קריאה או עבודה מול מסך, ראייה כפולה לעיתים (דיפלופיה) וקושי בתפיסת מרחק. לעיתים ניתן להבחין בסטיית העין במצבים של עייפות, מתח או מחלה.
ישנם מספר סוגים עיקריים של פזילה לא קבועה, המסווגים לפי כיוון הסטייה:
- אקסופוריה (Exophoria) – סטייה לא קבועה של העין כלפי חוץ. זהו סוג הפזילה הלא קבועה הנפוץ ביותר, ולרוב מחמירה בראיית מרחק או בזמן עייפות.
- אזופוריה (Esophoria) – סטייה לא קבועה של העין כלפי פנים. מצב זה שכיח יותר בראייה מקרוב ולעיתים קשור להפרעות אקומודציה (התאמת העדשה למרחקים שונים).
- היפרפוריה והיפופוריה (Hyperphoria & Hypophoria) – סטיות אנכיות, כאשר עין אחת פונה מעלה או מטה. אלו נדירות יותר ולעיתים מעידות על בעיות במערכת העצבים או השרירים.
- ציקלופוריה (Cyclophoria) – סטייה סיבובית של העין, שבה העין מסתובבת סביב הציר האופטי שלה. מצב נדיר יחסית ולרוב מופיע בשילוב עם סוגי סטיות אחרות.
הבדלים בין פזילה קבועה ולא קבועה
ההבדל המהותי בין פזילה קבועה (טרופיה) לפזילה לא קבועה (פוריה) הוא ביכולת לשמר יישור עיניים. בפזילה קבועה, הסטייה נראית כל הזמן ואינה ניתנת לתיקון באופן וולונטרי ללא התערבות חיצונית. לעומת זאת, בפזילה לא קבועה, המטופל מסוגל להחזיר את העיניים ליישור באמצעות מנגנוני פיצוי מוחיים, לפחות בחלק מהזמן.
הפזילה הלא קבועה עשויה להפוך לקבועה אם לא מטופלת כראוי לאורך זמן, כאשר מנגנוני הפיצוי נחלשים. מצד שני, פזילה לא קבועה לעיתים אינה נראית לעין בבדיקות רגילות וקשה יותר לאבחון מפזילה קבועה, מה שעלול להוביל לעיכוב בטיפול. מבחינת תסמינים, בעוד שפזילה קבועה גורמת בדרך כלל לדיכוי חזותי של אחת העיניים למניעת ראייה כפולה, פזילה לא קבועה עשויה לגרום לתסמינים הקשורים למאמץ הפיצוי: עייפות עיניים, מתח וכאבי ראש, במיוחד בסוף היום או לאחר מאמץ ויזואלי ממושך.
גורמים לפזילה לא קבועה
אטיולוגיה
פזילה לא קבועה עשויה להיגרם ממגוון גורמים פיזיולוגיים ונוירולוגיים. בבסיסה, התופעה מתרחשת כאשר קיימת הפרעה במנגנון התיאום העדין בין שתי העיניים. תיאום זה, המכונה "פיוזיה ביפוקולרית", מאפשר לנו לראות תמונה אחת מאוחדת למרות שכל עין מקבלת תמונה מעט שונה. פזילה לא קבועה עשויה להיות תוצאה של:
- אי-איזון שרירי: חולשה או פעילות יתר בשרירים האחראים על תנועת העיניים (מוסקולי אקסטרה-אוקולריים) יכולה לגרום לכך שעין אחת תיטה לסטות ממיקומה התקין.
- ליקויים נוירולוגיים: בעיות בעצבים הקרניאליים האחראים על שליטה בתנועות העיניים (III, IV ו-VI) או במרכזי התיאום במוח עשויות לגרום לפזילה לא קבועה.
- שבירה לקויה: הפרעות רפרקציה לא מתוקנות כמו קוצר ראייה, רוחק ראייה או אסטיגמטיזם עלולות להוביל לפיתוח פזילה לא קבועה בשל המאמץ האקומודטיבי הנדרש לראייה ברורה.
גורמים התפתחותיים
פזילה לא קבועה יכולה להופיע גם כתוצאה מגורמים התפתחותיים, במיוחד בתקופת הילדות המוקדמת כאשר מערכת הראייה עדיין מתפתחת:
- גורמים תורשתיים: קיימת נטייה גנטית לפזילה לא קבועה, ויש סיכוי גבוה יותר לפתח את המצב אם יש היסטוריה משפחתית של הפרעות בתיאום העיניים.
- לידה מוקדמת: תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת, במיוחד אלו שסבלו מסיבוכים נוירולוגיים, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח בעיות בתיאום העיניים, כולל פזילה לא קבועה.
- עיכוב התפתחותי: ילדים עם עיכובים התפתחותיים כלליים או ספציפיים למערכת העצבים עשויים לפתח קשיים בתיאום בין העיניים.
- הפרעות אינטגרציה סנסורית: בעיות בעיבוד המידע החזותי במוח עלולות להשפיע על היכולת לשלב את המידע משתי העיניים ולהוביל לפזילה לא קבועה.
גורמים נרכשים
בנוסף לגורמים ההתפתחותיים, פזילה לא קבועה יכולה להיגרם גם כתוצאה ממצבים נרכשים לאורך החיים:
- טראומה: פגיעות ראש או פציעות ישירות לעיניים או לאזור סביבן עלולות לפגוע בשרירים או בעצבים המשתתפים בתיאום העיניים.
- מחלות נוירולוגיות: מצבים כמו טרשת נפוצה, מיאסתניה גרביס או מחלות אחרות המשפיעות על מערכת העצבים יכולים להוביל לפזילה לא קבועה.
- מתח ועייפות ויזואלית: שימוש ממושך במסכים, קריאה לאור חלש או עבודה מדויקת דורשת מאמץ ויזואלי רב שעלול להחמיר פזילה לתת-קלינית או אפילו לגרום להופעתה.
- תרופות: חלק מהתרופות, במיוחד אלו המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, יכולות להשפיע על תפקוד שרירי העיניים ולגרום לפזילה לא קבועה זמנית או ממושכת.
- מחלות סיסטמיות: מצבים כמו סוכרת, יתר לחץ דם או מחלות בלוטת התריס עלולים לפגוע באספקת הדם או בתפקוד העצבי של מערכת הראייה ולהוביל לפזילה לא קבועה.
סיכום
פזילה לא קבועה היא תופעה נוירו-אופתלמולוגית מורכבת, שבה העיניים אינן שומרות על יישור יציב לאורך זמן. היא מתבטאת בסטיות זמניות של אחת העיניים, לרוב במצבי עייפות או מאמץ, ויכולה להיגרם משיבוש באיזון השרירי, הפרעות נוירולוגיות, ליקויי ראייה לא מתוקנים או גורמים התפתחותיים ונרכשים. למרות שלעיתים הפזילה כמעט ואינה נראית לעין, היא עלולה לפגוע באיכות החיים, בתפקוד היומיומי וביכולת ההתמקדות. אבחון מוקדם, מודעות לסימנים והתערבות מתאימה יכולים למנוע החמרה ולהוביל לשיפור משמעותי בתיאום הראייתי ובתפקוד החזותי הכולל.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
